Collected from HeArukh Rosh HaShanah 25a – הערוך על סדר הש"ס ראש השנה כה.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם ^אכְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִיבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ רְאִינוּהוּ בִּזְמַנּוֹ וּבְלֵיל עִיבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה ^בוְקִיבְּלָן ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן הֵיאַךְ מְעִידִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וּלְמָחָר כְּרֵיסָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ שָׁלַח לוֹ ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבִמְעוֹתֶיךָ ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנֶךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מֵיצֵר אָמַר לוֹ ^גיֵשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכׇּל מַה שֶּׁעָשָׂה ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ג:ד׳} אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. בָּא לוֹ אֵצֶל ר׳רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס אָמַר לוֹ אִם בָּאִין אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כׇּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ד:ט׳} וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵנִים אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁכׇּל שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵּית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּיּוֹם שֶׁחָל יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ עָמַד ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ אָמַר לוֹ בּוֹא בְּשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי רַבִּי בְּחׇכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרַי.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא אָמַר לָהֶם ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא ^דפְּעָמִים שֶׁבָּא בַּאֲרוּכָּה וּפְעָמִים שֶׁבָּא בִּקְצָרָה. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא דְּבֵי רַבִּי דִּכְתִיב {תהלים ק״ד:י״ט} עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ שֶׁמֶשׁ הוּא דְּיָדַע מְבוֹאוֹ יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. רַבִּי חִיָּיא חַזְיֵיא לְסֵיהֲרָא דַּהֲוָה קָאֵי בְּצַפְרָא דְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה שְׁקַל קָלָא פְּתַק בֵּיהּ אֲמַר לְאוּרְתָּא בָּעֵינַן לְקַדּוֹשֵׁי בָּךְ וְאַתְּ קָיְימַתְּ הָכָא זִיל אִיכַּסִּי א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי לר׳לְרַבִּי חִיָּיא זִיל לְעֵין טָב וְקַדְּשֵׁיהּ לְיַרְחָא וּשְׁלַח לִי סִימָנָא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבִקְּשׁוּ ב״דבֵּית דִּין לְקַדְּשׁוֹ אָמַר לָהֶם ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא ^האֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וּמֶחֱצָה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה וע״גוְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתָה אִמּוֹ שֶׁל בֶּן זָזָא וְהִסְפִּידָהּ ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֶסְפֵּד גָּדוֹל לֹא מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה לְכָךְ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעָם שֶׁלֹּא קִידְּשׁוּ ב״דבֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ.: הָלַךְ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא (וּמְצָאוֹ) מֵיצֵר כּוּ׳.: אִיבַּעְיָא לְהוּ מִי מֵיצֵר ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מֵיצֵר אוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיצֵר ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא הָלַךְ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וּמְצָאוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהוּא מֵיצֵר אָמַר לוֹ [רַבִּי] מִפְּנֵי מָה אַתָּה מֵיצֵר אָמַר לוֹ (רַבִּי) עֲקִיבָא רָאוּי לוֹ שֶׁיִּפּוֹל לַמִּטָּה י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַל יִגְזוֹר עָלָיו גְּזֵירָה זוֹ. א״לאָמַר לוֹ רַבִּי תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתַּנִי אָמַר לוֹ אֱמוֹר אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא כ״ג:ב׳} אַתֶּם אַתֶּם אַתֶּם ג׳שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אַתֶּם ^ואֲפִילּוּ שׁוֹגְגִין אַתֶּם אֲפִילּוּ מְזִידִין אַתֶּם אֲפִילּוּ מוּטְעִין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ עֲקִיבָא נִחַמְתַּנִי נִחַמְתַּנִי.: בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם שֶׁל זְקֵנִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם פְּלוֹנִי כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן פְּלוֹנִי כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא פְּלוֹנִי כְּאֶלְדָּד וּמֵידָד. וְאוֹמֵר {שמואל א י״ב:ו׳} וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם ה׳ אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וְאוֹמֵר {שמואל א י״ב:י״א} וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת יְרוּבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל יְרוּבַּעַל זֶה גִּדְעוֹן וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְרוּבַּעַל שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה עִם הַבַּעַל בְּדָן זֶה שִׁמְשׁוֹן וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ בְּדָן דְּאָתֵי מִדָּן יִפְתָּח כְּמַשְׁמָעוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:ו׳

^ב רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:ו׳

^ג רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:י׳

^ד רמב״ם הלכות קידוש החודש י״ז:כ״ד

^ה רמב״ם הלכות קידוש החודש ח׳:א׳

^ו רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:י׳

ערך ארך ארך – ^א(ראש השנה כה.) פעמי׳ שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה וכשבא בקצרה אינו מתכסה אלא י״ב שעות: (תענית טז:) מאי שביעית שביעית לארוכה פירוש שביעית לגואל ישראל שהיא ארוכה והיא משמנה עשרה ולא יבא התוספת אלא ששה. (ובסוף פרק קמא דברכות ירושלמי) תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך. ארוכות של נחתומים בכלים (בפרק כלי עץ כלי עור ובעדיות ו) בפרק העיד רבי יהושע וכבר פירשתי למעלה בזה הפרק בערך ארב. קור׳ שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה (שבת קנא). ערך דוד דוד – ^במלך ישראל חי (ראש השנה כה.) פי׳ מלכות בית דוד נמשלה כירח שנאמר כירח יכון עולם כלומר נתקיימה ראיית הלבנה בעולם: דוד העמיד תרי״ג מצות על י״א (מכות כד). ערך אביר אביר – ^גשבאבירים (ראש השנה כה). ערך אנדרטא אנדרטא – ^דאלא דחזא אנדרטא וסגיד לה (שבת עב:) בשבת בראש גמרא דכלל גדול ובראש גמרא דל״ו כריתות ובגמרא דהעובד עבודה זרה בארבע מיתות (סנהדרין סג:) ובפרק אילו מגלחין בגמרא דאין קורעין כי נח נפשיה דרבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו איתעקרו כל אנדרטיא (מועד קטן כה) ובראש השנה בפרק אם אינן מכירין (ראש השנה כה) אתו בי כנישתא דשף יתיב בנהרדעא דאוקימו ביה אנדרטא פי׳ אנדרטא צורת אדם. וכתוב בשאילת תשובות¹ אנדרטא דכנישתא צלם הוה שהיו עובדין אותו הפרסיים ושהקשה לכם מפני מה מצוי צלם בבית הכנסת כי גזר המלך והעמידוהו על כרחם של ישראל וכשבטלה הגזירה סילקוהו ואותה מלכות עצמה ביטלה (א״ב: פירוש בלשון יוני צלם וצורת אדם עיין אדריאנטוס תרגום בפסוק כורעים ומשתחוים להמן לאנדרטא די הקים בהדיה וסגידין ליה להמן). ערך דגם דגם – ^ה(שבת צ:) המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה. (שבת יא:) ולא צבע בדוגמא שבאזנו (שבת עו) אמר רבא הכא נמי חזי לדוגמא. (שבת עט) שורה סממנין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא. (בבא קמא קיט) תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות כבר פירשנו בערך אות ולשון לע׳ הוא דגמא. דוגמא השקוה (משנה עדיות ה) (ברכות יט) ס״א דוגמא פי׳ גרים שכמותה השקיה כלומר שמעיה ואבטליון שבאו מטיפת גרים הן השקו גיורת להראות שהן חשובין כישראל ונמצאו מזלזלין בכבודן פירוש ר״ח ז״ל (בריש פרק ואלו מגלחין ירושלמי) על כ״ד דברים מנדין על כבוד הרב וזה אחד מהן וכל אשר לא יבא לשלשת הימים וכתוב ביה והוא יבדל מקהל הגולה אמר רבי יצחק אית סגי מנהון. (תענית כג) שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה נידוי וכו׳ (ראש השנה כה) שלחו לו לרבן גמליאל כל המעכב את הרבים לעשות מצוה צריך נידוי. (פסחים נג) אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי (משנה עדיות ה) מי נדו אלעזר בן חנך שפקפק בנטילת ידים הדה אמר המפקפק אפילו בדבר א׳ מדברי סופרים צריך נידוי. דוכמא השקוה מהו דוכמא דכותה פי׳ גרים שכמותה השקוה כלומר גינה שמעיה ואבטליון הדה אמרה המבזה הזקן אפילו לאחר מיתה צריך נידוי. שאלו לפני רב האי האי גאון אשכחן בפירות דאית גבן דדיכמא מצבע אי הכי מפרשו רבנן מיצבע למאי טעמא אשקיוה והשיבם הכי קאמר עקביא בן מהללאל לא אשקוה מי סוטה אלא היו כמייראין אותה שמא תודה שנטמאת והראוה כאלו מי סוטה הן כדרך שאמר שלמה גזרו את הילד החי ושלא לעשות כן אלא שם דרך חקירה כדי שיתגלה הסוד: דוגמא הוא ברבבה של (חגיגה טז) כלומר מדוגם שאין כמותו בכל הרבבות והוא ראה מלאכים הדומין למטטרון על כן לא טעה וכן פירוש אות הוא ברבבה שלו. (בראשית רבה יא) ויברך אלקים את יום השביעי ממלאכת עולמו שבת ולא שבת ממלאכת הרשעים וממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטרין שלהן ולאלו מעין דגמטרין שלהן ומניין שפורענות הרשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא ומניין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנא׳ מהר בטובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. (ובילמדנו באלה פקודי פרשת ויביאו את המשכן) זה שאמר הכתוב לא יגרע מצדיק עינו כן אמר הקב״ה מונע מצדיק עינו דגמטורין שלו כאדם המבקש למכור פירות לחברו והוא אומר לו הראה לי את הבנין. נ״א העץ הוי אומר לא יגרע מצדיק עינו תדע לך אברהם הוליד את יצחק דומה לו שנאמר ואלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב הוליד את יוסף דומה לו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף ראובן שמעון לא אמר אלא יוסף וכן הוא אומר כי בן זקונים הוא לו זיו איקונין שלו הוי לא יגרע מצדיק עינו. (א״ב פי׳ דוגמא בלשון יוני תבנית סימן ודמיון וכן פי׳ דיגמטרין אבל פירוש דוכימא בלשון יוני בחינה וחקירה וזה טעם דוכמא השקוה). ערך קלא קלא – ^ו(פסחים סב:) שקל קלא פתק ביה. (ראש השנה כה תענית ד.) לפרצידא דתותי קלא מהרי. (בבא קמא צב) בירא דשתית מיניה לא תשרי ביה קלא (עבודה זרה יח) הנהו כלבי דאכלי אנשי שקל קלא שדא בהו פי׳ אבן. ערך רת רת – ^ז(בספרא הנותרים לאמר) ראויים היו לישרף אלא שריתה הכתוב לאהרן (בראשית רבה עשרים) לרוח היום ועל דעתיה דזבדי ריתה עליה פי׳ הניח לו כדאמרינן רתוי לו פי׳ נוח לו (קידושין מ. חגיגה יא:) כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לא כאילו לא בא לעולם ספר אחר ראוי לו כי טוב ממנו הנפל שלא בא לעולם (ראש השנה כה) ראוי לו שיטול שנים עשר חדש במטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [לאנג.]

^ב [קעניג דוד.]

^ג [העלד. שטארקר.]

^ד [בילד.]

^ה [פראבע.]

^ו [שטיין.]

^ז [איבער לאססען ווערטה.]

¹ כן בכ״י לונדון. בכ״י וינה: ״בשאילות ותשובות״.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון